החלטה בתיק ת"א 27533-11-11

בעניין: בקשה לביטול זימונה של העדה רחל גבאי

1.      בפניי בקשה לביטול זימונה של העדה רחל גבאי (להלן: "העדה") מטעם נתבעת מס' 3 (להלן: "הנתבעת").

2.      בהחלטתי מיום 23.2.12 הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, וקבעתי כי חוות דעת מומחים בעניינים שאינם עניין שברפואה יוגשו ביחד עם התצהירים.

3.      לאחר הגשת תצהירי התובעים הגישה הנתבעת ביום 10.5.12 תצהיריה, ובקשה להארכת מועד להגשת חוות דעת שמאי ב-45 ימים, אשר לה נעתרתי.

4.      ביום 17.7.12 הגישה הנתבעת "בקשה לצירוף חוות דעת מומחה", שבה ביקשה לצרף לראיותיה חוות דעת מומחה לבדיקת מסמכים שנערכה על ידי העדה. בקשה זו לא נדונה, וביום 9.4.13 נקבע התיק לישיבת הוכחות.

5.      ביום 14.4.13 הגישה הנתבעת בקשה לזימון עדים, ובהם, בין היתר, העדה. בהחלטה מאותו יום הוריתי למזכירות לזמן את העדה.

6.      בבקשתם זו עותרים התובעים כי אורה על ביטול זימונה של העדה. לטענתם, היה על הנתבעת לוודא כי בקשתה לצירוף חוות דעת העדה תידון בשלב קדם המשפט. משלא נדונה הבקשה ולא ניתנה החלטה המקבלת אותה, אין הנתבעת רשאית להזמין את העדה. עוד טוענים התובעים, כי צירוף חוות הדעת בשלב זה יפגע מהותית בזכויותיהם.

7.      לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

8.      ראשית, בניגוד לטענת התובעים כי חוות הדעת והבקשה לצירופה לא הומצאו להם בעת הגשתן לבית המשפט, הגישה הנתבעת אישור מסירה כדין של הבקשה, שאליה צורפה חוות הדעת, לתובעים. מן האישור עולה כי הבקשה הומצאה לתובעים ביום 29.8.12.

9.      לגופו של עניין - אכן צודקים התובעים כי היה על הנתבעת לוודא כי בקשתה תידון במסגרת ישיבות קדם המשפט שהתקיימו לאחר הגשתה. עם זאת לא מצאתי כי טעם זה מצדיק ביטול זימון העדה ואי התרת צירוף חוות דעתה, הואיל ולא מצאתי כי בהתרת צירוף חוות הדעת לראיות הנתבעת בשלב זה יגרם לתובעים נזק כלשהו, או תפגע זכות מזכויותיהם.

10.  התובעים טוענים בסעיף 10 לבקשתם כי התרת צירוף חוות הדעת וזימון העדה יפגעו פגיעה מהותית בזכויותיהם, הואיל ולא הגיבו לבקשה לצירוף חוות הדעת, והואיל ולא נתאפשר להם להגיש חוות דעת נגדית מטעמם. דין טענה זו, על שני ראשיה, להידחות.

באשר לטענה כי לא ניתנה לתובעים הזדמנות להגיב לבקשה לצירוף חוות הדעת - התובעים שטחו בבקשתם זו ובתשובתם את הטעמים להתנגדותם להגשת חוות הדעת. לא מצאתי כי אף אחד מטעמים אלה, שכולם פרוצדורליים, מצדיק דחיית הבקשה לצירוף חוות הדעת, ובוודאי שלא היה מצדיק דחייתה בעת שהוגשה, כחודשיים לאחר הגשת ראיות הנתבעת.

באשר לטענה כי לא נתאפשר לתובעים להגיש חוות דעת נגדית - שלתובעים לא קנויה זכות להגיש חוות דעת מומחה מטעמם לאחר הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעת וראיותיה. אזכיר כי בהתאם להחלטתי מיום 23.2.12, העולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), המועד להגשת חוות דעת מומחה מטעם התובעים היה המועד שבו הוגשו תצהיריהם. לתובעים אין, איפוא, זכות קנויה להגיש חוות דעת מטעמם לאחר הגשת ראיות הנתבעת. אפנה בעניין זה לתקנה 129(ג) לתקנות הקובעת כי חוות דעת מטעם בעל דין שלא הוגשה ביחד עם תצהיריו, לא תוגש אלא באישור בית המשפט.

11.  אוסיף כי סדר הבאת הראיות קבוע בתקנה 158 לתקנות, ולפיה מביא תחילה התובע ראיותיו, ואחר כך הנתבע מביא ראיותיו. סדר זה חל גם כאשר העדויות הראשיות מוגשות בדרך של תצהיר, בהתאם לתקנה 168 לתקנות (ראה: רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639). מכאן שבהתאם לסדר הבאת הראיות הרגיל היה בית המשפט מקיים ישיבת הוכחות לשמיעת עדויות עדי התובעים בטרם תגיש הנתבעת תצהיריה וראיותיה. במקרה זה, לשם ייעול הדיון בכך שכל העדים ישמעו בישיבה אחת, עשיתי שימוש בסמכותי והוריתי לנתבעת להקדים ולהגיש תצהיריה וראיותיה עוד לפני חקירתם של עדי התובעים. כתוצאה מכך נחשפו התובעים לראיות הנתבעת עוד בטרם העידו עדיהם, ואולם אין הדבר מקים להם עילה לפסול את חוות הדעת, שבהתאם לסדר הראיות הרגיל היו נחשפים לה רק לאחר שמיעת כל עדיהם.

12.  לפיכך אני מתירה צירופה של חוות דעת העדה לראיות הנתבעת, ומאריכה את המועד להגשתה עד למועד הגשתה בפועל.

13.  הבקשה לביטול זימונה של העדה נדחית.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: